משובים של משתתפי סדנאות אור פנימי בבתי סוהר

טקס סיום הקורס של אור פנימי בבית סוהר רימונים

 

"מדעות מוקדמות נכנסתי לסדנא מסופק, חשדן ובית הסוהר גרם לי לממש את סקרונתי גרידא. עם הזמן דעותיי השתנו קיצונית והצלחתי לא רק להכיל את הנושאים המענינים, אלא זה נטע בי תחושות של שפה חדשה ורעיונות נפלאים שהועילו בהכרה של עצמי ולמידה מדהימה של דרך בעבודה והכרת הבורא. נשאבתי לתהליך מתוך מטרה באמת להשתפר לתרגל את השיטה והרעיונות הלכה למעשה, ומאחל לעצמי שאמשיך להתקדם צעד צעד."

א.א.  (אסיר בית סוהר חרמון)

 

"האמת היא שכאשר הגעתי לקבוצה, הייתי מאד סקפטי באשר לעניין שאגלה בנושא במיוחד עקב העובדה שאני חילוני 'מוחלט' והשקפת עולמי כבר מגובשת ומעוצבת.

כיום, בתום מספר חודשים של השתתפות בסדנה מצאתי שלמרות הסקפטיות הדיונים עוררו בי עניין רב ומחשבה רבה, 'התפלספות' שלא תמיד במהלך החיים יש לנו זמן לעסוק בה, ומצאתי עצמי הוגה בנקודות שהועלו בדיונים גם בימים ובשעות שלאחר הדיון.

חשוב לי לציין גם שצורת ההעברה של הפגישות הן מבחינת הידע והן מבחינת היחס האנושי החם לו זכינו מד"ר אופנהיימר המנחה גרמו לי תמיד לחכות בציפייה למפגש הבא, ולהצטער כאשר מסיבות אובייקטיביות נמנע ממני מלהשתתף במפגש אחד או שניים. 

אין לי ספק שסדנה מסוג זה וברמה שהסדנה התנהלה הינה מתנה לסוג מסויים של אסירים (כמובן שלא לכולם..) וברור לי שב"חוץ" ובהתנהלות השוטפת והמלחיצה של החיים היום–יומיים לא הייתה לי האפשרות והפנאי להקדיש עצמי לסוג כזה של דיוניים. תודה! ונפגש בעתיד..."

א.ג. (אסיר בית סוהר חרמון)

 

"במשך השיעורים התחלתי להבין את ההבדל בין לקבל, לתת על מנת לקבל ולתת על מנת להשפיע.
בהתחלה היה קצת קשה להבין שאנו רוצים רק לקבל ואח"כ רוצים לתת אבל רק בתמורה. ורק בסוף הבנו שלתת ללא מחשבה לקבל בחזרה זה הדבר הנכון."

י.ק. (אסיר בית סוהר חרמון)

 

"בהמשך לשיחתנו בנושא סדנת אור פנימי, שאותה עברנו בכלא חרמון. שאלת אותי: למה הסדנא הועילה לי ונתרמתי ממנה יותר מכל קורס, סדנא וטיפול שעברתי בשב"ס ומחוצה לו.

ברצוני לענות, להלן ההסבר:

בראייה היהודית האושר הוא בבחינת "כי קרוב אליך הדבר מאוד, בפיך ובלבבך לעשותו" (דברים ל, יד). ואולי דווקא משום כך הוא רחוק להשגה. האושר נמצא היכן שלא מחפשים אותו. כזה הוא האושר, הנכסף מרוב רדיפה אחריו.

אנשים ניסו את מזלם במדינות המזרח והמערב. פרויד - דחפי היצר האנושי הם האושר, אדלר - הצורך של האדם להשתייך משום שהוא יצור חברתי ויש לו צורך באהבה, ויקטור פרנקל - מי שיש לו מה לחיות למענו, יוכל לשאת כל דבר.

המשותף לכל התיאוריות האלו היא העובדה שכל אחת התייחסה לחלק אחד מכל החלקים כעיקרי ומשמעותי, ומציאות החלקים האחרים באדם מונעת מלבוא לידי מימוש מקסימלי וכך לעולם לא נגיע לאושר וסיפוק.

בסדנת אור פנימי למדנו כי האושר נמצא בכל מקום אליו אתה הולך. האושר נמצא אצלך בפנים והוא תוצאה של הבנת המורכבות של מה שקרוי אדם, ובמודעות עצמית והבנת ה'אני', רצונות ה'אני' והבנת מוגבלויותיו. הבנה עמוקה של אישיותנו, זהו האושר שאנו מזיעים בחיפושים אחריו.

איזון=אושר. "נוח לו לאדם שיסתכל לתוך עצמו יראה מה מתרחש בו" (רבי מנחם מקוצק). וחשוב מה שלמדנו כי אושר והנאה אינם זהים. אדם מחפש אושר ומוצא הנאות. וכשנגמרת ההנאה, הוא מחפש עוד הנאות גדולות יותר שלא טעם. וכך ממשיך מסלול חייו בחיפוש אחר הנאה על מנת למצוא אושר. והוא בבחינת "יש לו מנה רוצה מאתיים". וכך לעיתים מגיע לחטא ופשע. האושר האמיתי אינו חולף ועובר, הוא אינו קשור למצבים שונים. כשאדם מאושר הוא לא רודף.

בסדנת 'אור פנימי', למדנו איך להשלים ולאזן את האני הפנימי שבנו. למדנו לקחת אחריות ולהיות הבעלים שדואג לאיזון הנכון בכדי להגיע לאושר.

אושר מלשון אישור לדרישות האני שלנו ללא צורך באישור חיצוני סביבתי, אלא כהוראות מהיצרן, הקב"ה, והליכה בדרך הזו. חכמת הנפש היהודית משלימה נטיות ומביאה לאיזון כוחות המביא לשלמות, מכח החלטת המנהל - 'אני'. גם מנהל מפעל צריך לעבוד בהרמוניה עם פועליו, ובאין הרמוניה המפעל ייסגר.

סדנת אור פנימי מעלה מודעות לשאלות: האם אנו באמת יכולים לשלוט בחיינו? האם בכלל ניתן לשנות? ואולי הכל גזירות הגורל ומזלו של אדם המכתיב ומתנה את חייו?

התשובות נמצאות בתורה - זכות הבחירה החופשית, "ראה נתתי לפניך היום את החיים ואת הטוב את המוות ואת הרע" (דברים ל, טו). פוטנציאל האחריות ומימושה קיים בנו בלבד ולא בזולת. "טול קורה מבין עיניך".

הסדנא יוצרת בניין אמיתי, מטפלת בנושאים רבים בפרספקטיבה קבלית בעלת כוחות מפעילים, מעניקה אסטרטגית חשיבה אחרת, שליטה ברגשות: כעסים, קנאה, חסימות, דאגות וחרדות. היא מביאה ללקיחת אחריות באמת, צמיחה מתוך כאב, מבררת השפעות החברה עלינו, מחדדת את המושג נתינה לשם נתינה, זוגיות, ילדים, אהבה. פיתוח חוסן נפשי, הפקת לקחי העבר, עידוד עצמי, תקווה, חיי פשטות, ופיתוח האמת שבך.

למסיים הסדנה יש זכות להיות משפיע לכל חייו, זכות עצומה שיש בה גם אחריות אישית רבת משקל. מתוך אהבה בין הבריות, בין אחרים, בין איש לאשתו וילדיו. "מים רבים לא יכבו את האהבה ונהרות לא ישטפוה". אהבה זוהי עבודה על מערכת יחסים, לתת לשם הנתינה, כדי להשפיע, כדי לעשות טוב. ולא על מנת לסחור, ולא לשם שיתוף עיסקי או רווחי, אלא מתוך הערכה אנושית והעובדה שהאדם בצלם אלוקים באשר הוא יקרא אדם.

 

לסיום תודה לכולכם ולה' ולשב"ס על מסע להתעצמות אישית בדרך ייחודית, וגילוי אור חדש על המוסכמות, ופתיחת דרך להתעלות אמיתית."

י.ה. (אסיר בית סוהר חרמון)

ר' משה ברזל

ברצוני לומר כמה מילים לכבוד המעמד ומתוך הכרת הטוב, להודות לך באופן אישי על השקעתך ומאמצך הכבירים, ובהחלט שאפשר לומר מסירות נפש דוקא.

שהן מהות הקורס היתה לגרום לנו לשנות חשיבה כלפי הזולת. ז"א לא לחפש מה לקבל מהזולת אלא מה לתת לזולת.  ובהחלט רעיון זה מקבל משנה תוקף כאשר אתה רואה את המרצה של הקורס, בבחינת "הוא היה אומר" בפועל ממש, שבוע אחר שבוע, למרות כל הקשיים, והם רבים במקרה שלנו. המתנות בכל פעם בכניסה לבית הסוהר וכו', ...המשיך ולא וויתר עד לסוף קורס זה ממש בבחינת מסירות נפש, כמו שציינו.

ר' (בית סוהר רימונים)

 

הרב משה היקר,

זה המקום והזמן להודות לך על כל ההשקעה והמסירות. היית לנו אי של שפיות בתוך כל מה שאנחנו עוברים כאן בבית האסורים. למדנו ביחד איך לעבור איך העולם הזה בשלום, לעשות במקום הזה, בעולם הזה עולם טוב יותר, מתוקן יתר. הדברים שלמדנו נוגעים לנו ולכול העולם. למדנו שלא "אדם לאדם זאב" (כמו שלצערנו מקובל במקום הזה) אלא שהשלמות היא שנזכה שיהיה "אדם לאדם אדם". לתת, להשפיע, ללמוד לאהוב ושזה כלל התורה לזכך אותנו שנהיה אוהבים זה לזה. ודווקא במקום הזה שקושי גדול והניסיונות בבין אדם לחברו לא פשוטים, הקבוצה הנפלאה הזו נתנה לנו קרן אור וכוח לעבוד על עצמנו להיות טובים יותר כאן ובעזרת השם גם בחוץ. יישר כוח. אשריך הרב משה שעל ידיך התגלגלה הזכות הזו להיות המנחה שלנו. שתדע שתהיה חסר לנו. אני כבר מתגעגע ליום רביעי. מי יתן שתמלא הארץ דעה וששב"ס ישכיל לתת לנו עוד טיפולים על פי דרכי התורה.

בברכה ואהבה

א' (בית סוהר רימונים)

 

קודם כל תודה, תודה בה על הכול. האמת ניתנת להאמר.  נכנסתי לקבוצה בהססנות ובסקפטיות. הן מבחינת התוכן, הן מבחינת הקבוצה והן מבחינת המרצה והופתעתי לטובה מהכול ומכולם ובפרט מהמרצה הדגול ר' משה. היה ממש נפלא. נחכמתי רבות הן מהתוכן, הן מהחברים והן מהאישיות המקרינה של המרצה. למדתי דברים שלא ידעתי והופתעתי מהמושגים וקיבלתי כלים לחיים לעבודת ה' ובין אדם לחבירו. לא נותר לי אלא לתרגל אותם, והלוואי ונזכה.

אני רוצה לסיים בנימה אישית, שאני מרגיש טעם של עוד. אשמח להשתלב פעם נוספת.

תודה

ג' (בית סוהר רימונים)

 

עבודת השם מתקופת השיעורים האחרונים השתנתה אצלי לאין שיעור. גם בין אדם לחברו כפי שציינתי כ"כ להשתדל לבטל מעלי את מידת "הרומס"¹, ובין אדם למקום. לחשוב לפני העשייה על הרצון לעשות בשלמות "לשמה" מתוך אהבה, הכרת הטוב וכו'.

 

הדפסה